המקדש בירושלים הפך בהדרגה, במהלך מאות שנות קיומה של יהודה, למוקד של חיי העם. עם זאת, ספק אם היו להיסטוריוגרפים הירושלמים מקורות מידע כתובים ומהימנים על עברו של המקדש ועל תולדותיו. היה להם קל לתאר את בנייתו, שהרי המקדש שבנה שלמה הוסיף להתקיים מאות שנים בלי שהוא נחרב. מידותיו הצנועות למדי לא השתנו. תוכניתו, גודלו וכיוון בנייתו נותרו כשם שהיו בעת שנבנו. מקומו של המקדש בראשה של הגבעה שמעל העיר היה מוכר וידוע, כלי המקדש נותרו כשהיו, וככל הנראה גם אם נוספו כלים והשתנו, ההיסטוריוגרפיה המקראית ייחסה את כל כלי הקודש לשלמה, וכך היה גם כשהוא חרב וחלק הכלים נלקחו על ידי הבבלים לבבל. מה ידעו ההיסטוריוגרפים על שינויים ועל התפתחויות שהיו במקדש? האם היתה כרוניקה שתיעדה ותיארה את השינויים הללו? יש להניח שהמקדש הקטן והצנוע, שעמד במרכזה של ירושלים, היה כה מוכר וקרוב למי שגרו בעיר ולמי שביקרו בה ועלו לרגל למ...