יש פערים בלתי ניתנים לגישור בין "ישראל" המתואר בתנ"ך, "ישראל" שניתן לשחזר בעקבות הממצאים הארכיאולוגיים, ו"ישראל" המופיע במקורות כתובים חיצוניים למקרא. אם נשווה את "ישראל" המתואר במקרא (הדמות של יעקב / ישראל, בניו שהם "בני ישראל", שמהם נוצרו "שבטי ישראל", שהיו הבסיס ל"ממלכת ישראל" שהתפלגה לשתי ממלכות נפרדות – ישראל ויהודה), ל"ישראל ההיסטורי", תהיה זו נקודת מוצא טובה להבנת מטרותיו ודרכי עיצובו של התיאור המקראי, להדגמת מגבלותיו כמקור היסטורי, לבעיות העיקריות שיש בתיאור הזה, וללימוד על דרכי המחקר של תיאור זה – על מה שיש בו ועל מה שאין בו.