המסגרת העריכתית של ספר מלכים מבוססת על סינכרוניזמים – התאמת זמנים בין ימי שלטונם של מלכי ישראל לבין ימי שלטונם של מלכי יהודה. סנכרון תולדות המלכים נעשה באמצעות נוסחאות פתיחה ונוסחאות סיום לכל מלך. באמצעות צורת התיאור הזו והשימוש בנוסחאות הפתיחה והסיום, ארוגים זה בזה התיאורים על תולדות מלכי ישראל ויהודה, תוצאה של מלאכת העריכה הדויטרונומיסטית, שבאמצעותה עיצבו העורכים את ההיסטוריה בהתאם לתפיסת עולמם. בפרק זה ננסה לברר מה ידעו המחברים-העורכים המשנה-תורתיים על המציאות ההיסטורית שהם תיארו בחיבורם? מה היו מקורותיהם? ההנחה שתוצג בפרק זה היא שהשלד של ספר מלכים מבוסס על רשימות של מלכי ישראל ורשימות של מלכי יהודה, אשר כללו את עיקר המידע שהובא בפסוקי הפתיחה והסיום. ההפניות החוזרות בנוסחאות הסיום שקיימות כמעט על כל המלכים מרמזות שהוא הכיל מידע נוסף: ספר דברי הימים למלכי ישראל וספר דברי הימים למלכי יהוד...