במשך שנה אספה הועדה הציבורית למניעת פגיעה מינית בתקופת הילדות 505 עדויות שנמסרו בכתב ובעל פה מנפגעים ונפגעות אשר חיים במדינת ישראל, מעל גיל 18 שעברו פגיעה מינית בילדות. העדים עזרו אומץ רב והגיעו לוועדה, חלקם עשרות שנים אחרי שאירעו מקרי התקיפה, וסיפרו על הפצע הפתוח שמסרב להגליד. הממצאים קשים מאוד: אחד מכל 5 ילדים וילדות בישראל עובר תקיפה מינית, כ-71.5% מהפגיעות היו בעלות אופי מתמשך וכ-25% היו חד פעמיות,50% מהפגיעות נעשו בידי אדם או אנשים מהמשפחה הגרעינית או מהמשפחה המורחבת.
פרופ' כרמית כץ מנהלת תחום המחקר במכון חרוב וחברת סגל בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, פורסת בפנינו את התמונה העגומה של הפגיעות המיניות בתקופת הילדות. פרופ' כץ, שהייתה בין יוזמי הקמת הוועדה הציבורית, מספרת כי הגיל הממוצע שבו החלה הפגיעה בילדות הנו גיל 8. 25% מהפגיעות החלו כאשר הילד או הילדה הנפגעים היו מתחת לגיל 5. וכן על קשר של שתיקה בבית, מורים שלא מוכשרים כדי לזהות סימני מצוקה, מערכת רווחה בקריסה ו-92% מחקירות הילדים שמסתיימות ללא אישום.
בפודקסט החשוב פרופ' כץ מדגישה גם את ההמלצות לשינויים שמקבלי ההחלטות בממשלה ובגופים הרלוונטיים חייבים לקבל בהקדם, כדי למנוע את המקרה הבא. מוזמנים להאזין לפרק נוסף בפודקסט תל אביב 360, ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב.

האזינו בפלטפורמות

האהובות עליכם: