בשנים האחרונות סטוריטלינג הפך למילת קסם. מותגים, פוליטיקאים, מרצים ואפילו אנחנו בשיחות יומיומיות משתמשים בסיפורים כדי לשכנע, לרגש וליצור משמעות.

אבל למה סטוריטלינג עובד? המוח האנושי בנוי לסיפור. מחקרים מראים שמידע בצורה של סיפורים מפעילים אצלנו "קוקטייל הורמונים" – אוקסיטוצין שמחזק חיבור, דופמין שמעורר סקרנות, ואנדורפין שמביא הקלה. וויל סטור מתאר את המוח כ"מכונת סיפורים", ואצל פול זק אנחנו רואים הוכחות נוירולוגיות לאפקט הזה. המשמעות לשיווק ברור. סיפור הוא לא קישוט, אלא דרך מדעית לייצר קשב, משמעות וערך. כלי שכנוע חזק מאין כמותו.

אבל אם סיפורים הם הכלי החזק ביותר להעברת מסרים למה רובנו נכשלים להשתמש בהם נכון?

בפרק החדש של מדע השיווק בפקקים טל חן מחברת elevator ואסא שפירא ראש מסלול שיווק ופרסום בחוג לתקשורת חוזרים לספרו של דונלד מילר Building a StoryBrand 2.0 – שמציג מתודולוגיה פשוטה ליצירת סיפור מותגי sb7 framework וגם מראים דרכו את ארבע הטעויות הכי נפוצות שכולנו עושים:
• מדברים רק על עצמנו – רוב המותגים הופכים את עצמם לגיבור. בפועל, הגיבור הוא תמיד הלקוח.
• מדלגים על הבעיה – בלי קונפליקט אין סיפור. הבעיה של הגיבור/הלקוח היא שמייצרת מתח ודופמין. היא שמייצרת רלוונטיות.
• נעלמים מהסיפור – חייבים תפקיד ברור ומשמעותי למותג בסיפור. האם אנחנו המדריך, פרטנר או מבשר. איך אנחנו עוזרים לגיבור מול הבעיה שלו?
• מסבכים את המסר – "When you confuse – you lose". סיפור טוב מפשט ומניע לפעולה.

בפרק דיברנו על דוגמאות – מנייק ועד נטפליקס ועל איך כל מותג יכול להימנע מהמלכודות האלה. התוצאה היא שיחה קלילה אך בתקווה עמוקה על הכוח של סיפורים ומה קורה כשאנחנו לא מספרים אותם נכון.