ד"ר מיכאל מירו משוחח עם יוני ספיר יו"ר עמותת שומרי הבית ומנכ"ל Future על כסף ואקלים

שינויי האקלים הם לא רק אתגר סביבתי אלא גם איום כלכלי מהותי. קצב המעבר האנרגטי יקבע את עתיד האנושות.
סך העלות של אירועי אקלים קיצוניים בעשור שבין השנים 2023–2014 נאמד בכ- 2 טריליון דולר לפי אוקסרה. ע"פי ארגון המטאורולוגיה העולמי – מעל 4.3 טריליון דולר בחצי מאה.
זאת, על אף דיווח חסר על אירועים והגדרה שמרנית של האירועים הנכללים.
כ1.6- מיליארד אנשים נפגעו מכ- 4,000 אירועים קיצוניים מיליארד מתוכם – באסיה. עוד מעל 300 מיליון – באפריקה. מעל 200 מיליון – במרכז אמריקה. בני האדם באזורים חלשים סוציו-אקונומית הם הפגיעים ביותר.
עלייה בשכיחות אירועים קיצוניים - 83% בשני העשורים שלאחר תום המילניום לעומת שני אלו שלפניו. הנזקים הכלכליים – יותר מהוכפלו בתקופה זו.
ההשפעה הכלכלית נמדדת לפי עלות לנפש, יחס לתמ"ג והפסדים אזוריים – מדינות עניות נפגעות יחסית יותר. בחלק ממדינות האיים בים הקריבי אירוע אחד "מגלח" תוצר של שנה ויותר.
מעל 2 מיליון בני אדם מתו במחצית מאה מאירועי מז"א קיצוניים. זינוק בשנים,2022-2023 בעיקר עקב גלי חום באירופה.
תחזיות בתרחישים שונים של NGFSמנבאים ירידה של עד 25%-5% בתמ"ג העולמי
ב2050- ו- 50%-12% בשנת 2100 )אם הטמפרטורה תעלה ב3%- צלזיוס: 15% ב- 2050 ו- 33% ב- .(2100 זו התרסקות של הכלכלה העולמית. זאת, על אף שהתחשיבים אינם מתייחסים לשורת פרמטרים כמו עליית פני הים, עלויות בריאותיות של הנפגעים, מתיחויות בין אזוריות, נקודות מפנה ועוד.
עלות ההגעה ליעדי נטו אפס עד 2050 גבוהה אך מחזירה את ההשקעה, שכן היא חוסכת נזקים עתידיים.
ניתן לממן את המעבר הירוק )כ4- טריליון דולר לשנה( מהפחתת הסובסידיות לדלקים הפוסיליים בכ.30%- הקצב ב2024- – כמחצית מסכום זה.
נדרשת מדיניות ציבורית ברורה ונחושה: תמחור פחמן, השקעות חכמות ,ושיתוף פעולה
רב-מגזרי.

המסר המרכזי: ניהול משבר האקלים = ניהול סיכון כלכלי עולמי וגם מקומי.