הזהות שלנו מורכבת מהרבה תפקידים ומערכות יחסים, ועיסוק גם בהן (ולא רק בזהותנו כאזרחים מודאגים) יעזור לנו לגייס כוחות ולהסיח קצת את הדעת. ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית ומומחית לקבלת החלטות מסבירה שאנחנו שולטים בפעולות ובהתנהגויות שלנו ובוחרים להמשיך ולהיות הורים, מורים, שכנים טובים, וכל שאר העשיה שמעניקה משמעות לחיינו.
בכדי להתמודד עם חרדה, ראשית חשוב לא לשקוע לצפיה פסיבית בחדשות או לאי-עשיה. טבעי להרגיש רע, וחשוף לפעול במקביל לתחושות הקשות, איתן ולצידן. לחיבוק תרומה חשובה לנחמה ולהרגעה, ולא ניתן לחבק בלי להיות מחובק. נוסף למגע אנושי, חשוב להעניק לעצמנו את המזון, המנוחה, הטיפול הרפואי והפעילות הגופנית החיוניים. רעב, עייפות וכאב מחריפים ומעצימים הרגשה שלילית. העבודה עוזרת להלחם בנטיה להמנע ולהתכנס, ולעיתים קרובות מחייבת שהות עם אנשים ותקשורת עמם. הקפדה על שגרת הטיפול היומיומית, דוגמת הטקסים הקטנים של הקפה של הבוקר או המקלחת לילדים אחה"צ, יוצרים מובלעות של שגרה מוכרת בים השינויים, ובכך מקלה על ילדים, וגם עלינו המבוגרים. כולנו בתוך זה ביחד, וכדאי להקיף עצמנו באנשים שתומכים בנו ושאנחנו יכולים לתמוך בהם.

האזינו בפלטפורמות

האהובות עליכם: