הפרק עוסק במערכת הכלכלית של תל עזקה בתקופת הברונזה המאוחרת ומציג אותה כמערכת עירונית מורכבת, שבה ייצור, עיבוד, אגירה והפצה משתלבים יחד לכדי מנגנון מאורגן. הכלכלה לא נתפסת רק כאמצעי קיום, אלא כעיקרון מארגן של המרחב העירוני והחברתי: העיר עצמה מתפקדת כמרכז ייצור פעיל, שבו מתקיימת חלוקה פונקציונלית בין אזורי מגורים, סדנאות, מתקני עיבוד ומחסנים. מיקומה של עזקה בעמק האלה אפשר לה לשלב בין חקלאות מקומית לבין שליטה בצירי תנועה, וכך להפוך לחוליה מרכזית ברשת אזורית של ייצור ותנועה .
הפרק מדגיש שהפעילות הכלכלית באתר חורגת מהיקף ביתי פשוט. עדויות כמו ריכוז גדול של מתקני טחינה, כלי שחיקה ומבנים ייעודיים מצביעות על ייצור אינטנסיבי ומאורגן, ככל הנראה תחת פיקוח או ניהול של גורמים מרכזיים. המבנה בשטח T2 מתפרש כיחידת ייצור ייעודית, שבה התנהלה פעילות מתמשכת של עיבוד תוצרת חקלאית כחלק משרשרת רחבה יותר של ייצור...