חלק א. הגדרה, חלוקה ובעיות כרונולוגיות
חלק ב. הביצורים ועיצוב המרחב המבוצר של שפלת יהודה

הפרק מתאר את המעבר הדרמטי שהתרחש בשפלת יהודה עם תחילת תקופת הברונזה התיכונה, כאשר נוף פתוח של יישובים מפוזרים הוחלף בהופעתן של ערים מבוצרות. עזקה מוצגת כמקרה מובהק לתהליך זה: גבעה ששימשה בעבר נקודת ציון במרחב הפכה לעיר מוקפת חומות, סוללות עפר ומגדלים, השולטת על עמק האלה ועל דרכי התנועה המרכזיות שבין ההר למישור החוף. הביצורים אינם רק תגובה לאיום צבאי, אלא ביטוי לשינוי עמוק בארגון החברתי והפוליטי – מעבר לחברה עירונית, היררכית ומאורגנת יותר .
הפרק מדגיש שעזקה הייתה חלק ממערכת אזורית רחבה של ערים מבוצרות, שכל אחת מהן שלטה על מקטע אחר של הדרכים והעמקים. בתוך רשת זו, הערים תפקדו כמוקדי שליטה, מסחר ופיקוח, וקיימו ביניהן יחסי גומלין של תחרות ושיתוף פעולה. מיקומה של עזקה העניק לה יתרון ייחודי – שליטה ישירה על ...