הפרק סוקר את תולדות המחקר הארכאולוגי בתל עזקה ומראה כיצד הידע על האתר התפתח לאורך יותר ממאה שנים, אך גם עד כמה נותר חלקי לאורך זמן. החפירות הראשונות בסוף המאה ה־19, שנערכו על ידי בליס ומקאליסטר, סימנו צעד חשוב בהכנסת האתר למחקר הארכאולוגי השיטתי, אך התאפיינו בשיטות חפירה מוקדמות ולא מדויקות, שהתמקדו בחשיפת מבנים בולטים ופגעו ביכולת להבין את הרצף הסטרטיגרפי של האתר. למרות תרומתן הראשונית, חפירות אלו הותירו שאלות רבות פתוחות בנוגע להתפתחות היישוב, הביצורים והכרונולוגיה של התל.

בהמשך מתואר שלב ארוך שבו המחקר נשען בעיקר על סקרי שטח ולא על חפירות חדשות. סקרים אלה תרמו להבנת חשיבותו האזורית של תל עזקה כחלק ממערכת יישובית צפופה בשפלת יהודה והראו כי מדובר באתר רב־שכבתי משמעותי. עם זאת, מגבלות השיטה לא אפשרו לקבוע רצף כרונולוגי ברור או להבין לעומק את מבנה היישוב, תפקודו ושלבי התפתחותו. במקביל התקב...