הפרק עוסק בשילובה של עזקה בתוך המערכת האימפריאלית האשורית במאה השמינית לפנה״ס, ומציג את השינויים העמוקים שחלו במרחב, בכלכלה ובמנהל של ממלכת יהודה בעקבות השתלבות זו. יהודה מתוארת כממלכה וסאלית הפועלת בתוך מסגרת רחבה של שליטה ופיקוח, שבה היא מחויבת לספק מסים ומשאבים לאשור, תוך שמירה על עצמאות מוגבלת. מציאות זו מובילה לארגון מחדש של המרחב כולו כמערכת היררכית, שבה אזורי ההר, השפלה וצירי התנועה מקבלים תפקידים מוגדרים במנגנון כלכלי ומנהלי רחב .

בתוך מערכת זו, השפלה מוצגת כליבה הכלכלית של הממלכה – אזור ייצור חקלאי אינטנסיבי של שמן ויין, המשמש בסיס למערכת המסים. מרכזים כמו לכיש מתפקדים כתחנות איסוף וניהול ראשיות, בעוד אזורים כמו עמק האלה משתלבים בהדרגה במסגרת זו. עזקה, שמיקומה שולט על צירי תנועה מרכזיים, אינה מרכז מנהלי ראשי, אך ממלאת תפקיד חשוב כאתר גבול וכנקודת פיקוח על תנועה ומשאבים, כחלק מהמ...