פרק נוסף בסדרת הפודקסטים "וולט דיסני – האיש והאגדה". והפעם, על הלב הפועם של הקסם, אל האלמנט שבלעדיו הפנטזיה לא הייתה שלמה: המוזיקה.
מי מאיתנו לא מכיר את "סופרקליפרג'ליסטיק" של מרי פופינס, את "אקונה מטטה" של מלך האריות או את השיר "עולם חדש" של אלאדין הלוקח את הנסיכה יסמין למסע על מרבד קסמים.
כדי להבין את המהפכה שחולל דיסני,הבטנו אחורה אל ראשית ימי הקולנוע.
בתקופת הראינוע, הסרטים היו אומנם אילמים, אך הקרנתם מעולם לא הייתה שקטה. ליווי מוזיקלי חי של פסנתרנים, נגני עוגב או תזמורות קטנות ליווה את התמונות כבר מהקרנתם הראשונה של האחים לומייר. בתחילה, למוזיקה היה תפקיד פונקציונלי כמעט, למסך את רעש מַקְרֵן הסרטים, אך מהר מאוד היא הפכה לכלי הכרחי.
ההיסטוריה המוזיקלית של דיסני עצמו מתחילה עוד בעידן האילם, בסדרות כמו "קומדיות אליס" (1923-1927) ו"אוסוולד הארנב" (1927-8) שהיו סרטים אילמים, אבל סצנות ...