בפרק זה נמשיך לעקוב אחר תולדותיה של עזקה לאחר נפילת ממלכת יהודה ונבחן את חייה של העיר בתקופות הבבלית, הפרסית וההלניסטית הקדומה. בניגוד לתמונה של חורבן חד ונטישה מוחלטת, הממצא הארכיאולוגי מעזקה מצביע על המשכיות, שינוי והסתגלות: היעדרה של שכבת חורבן ברורה, ממצאים מן התקופה הבבלית, בתי חצר, ממגורות, מתקני אחסון, משקולות, מטבעות ומכלולי חרס עשירים מלמדים על כך שהאתר המשיך להתקיים ואף התפתח כמרכז יישובי וכלכלי חשוב בעמק האלה.
הפרק עוסק גם בשאלת מקומה של עזקה בתוך פחוות יהוד ובמרחב השפלה בתקופה הפרסית, ובוחן את הזיקה שלה ליהודה דרך הממצא הקרמי והנומיסמטי. ממצא יוצא דופן במיוחד הוא קבר הילדים מן התקופה הפרסית, המספק הצצה נדירה לחיי הקהילה, למשפחות שחיו באתר ולמנהגי הקבורה שלהן. לקראת אמצע המאה השלישית לפנה״ס ניטש ראש התל בהדרגה, אך סיפורה של עזקה אינו מסתיים בכך: הוא מלמד כיצד גם לאחר נפילת ממלכו...