הפרק עוסק ברשת הדרכים והמערך היישובי של השפלה המרכזית ומדגיש שהדרכים אינן תופעה מקרית אלא תוצר ישיר של תוואי הנוף. עמקי הרוחב, האוכפים והשלוחות המתונות יצרו מסדרונות תנועה טבעיים, שלאורכם התפתחה רשת דרכים צפופה ורב־שכבתית. בתוך מערכת זו בולט עמק האלה כציר רוחב מרכזי המחבר בין מישור החוף להרי יהודה, ולצדו פועלות דרכי אורך המקשרות בין עמקי השפלה ומעצבות מרחב תנועה משולב.

מיקומו של תל עזקה בתוך רשת זו מקנה לו חשיבות יוצאת דופן: הוא יושב סמוך למפגש בין צירי תנועה מרכזיים ומאפשר שליטה הן על מעבר מזרח–מערב והן על תנועה צפון–דרום. סביב צירים אלה התפתח מערך יישובי צפוף והיררכי, הכולל מרכזים גדולים, אתרי ביניים ורשת של יישובים חקלאיים. פריסת האתרים לאורך הדרכים יוצרת מערכת של נקודות פיקוח עוקבות, המדגישה את אופיו התחרותי והאסטרטגי של המרחב.

ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט:
https://360tau.com/Archeolog...