עודד ליפשיץ

מבחינות רבות, ממשיך ספר יהושע את ספר דברים, והוא קשור אליו היסטורית, רעיונית וגם מבחינה סיפורית. למרות הקשר הזה, ולמרות ההמשכיות הברורה שבין שני הספרים, ספר יהושע הוא הראשון מבין ספרי "נביאים ראשונים". זוהי הפתיחה לתיאור ההיסטוריוגרפי על תולדות ישראל בכנען, ובו מתואר סיפור כיבוש הארץ וההתנחלות בה. הבנה זו, בדבר מקומו ההיסטוריוגרפי של ספר יהושע, יחד עם הדגש שיש על חשיבותו של ספר התורה והצגת הנאמנות לו כתנאי לכל תהליך הכיבוש, מעלה את השאלה: האם מי שחיברו את ספר יהושע התכוונו בכלל לתאר מציאות היסטורית? בפרק זה נראה שהסיפור על כיבוש הארץ נכתב כסיפור אידיאולוגי, שנועד להעביר את המסר של מחברי ההיסטוריוגרפיה המקראית לבני הדור. הוא לא נכתב כדי לשכנע אותם שתיאור זה משקף מציאות היסטורית. הם ידעו היטב את המציאות והבינו שהסיפור הזה נועד להדגיש את דרישת ההיבדלות של "העם הנבחר" משכניו – עמי כנען הקדומים. עיצוב דמותו של יהושע, ברוחו של המלך יאשיהו ולאור דמותו, והסיפורים המפורטים על אזורים שזה עתה הפכו להיות חלק מממלכת יהודה, הדגישו עד כמה סיפורי הכיבוש נושאים מסר אידיאולוגי אקטואלי לבני הדור, והם חלק מהמסרים שהשתלבו ברפורמה הפולחנית של אותו פרק זמן.

האזינו בפלטפורמות

האהובות עליכם: