הפרק עוסק במצבה של עזקה לאחר חורבן סנחריב בשנת 701 לפנה״ס, ומציג אותו לא רק כהרס פיזי אלא כרגע של קריסה מערכתית עמוקה, שלאחריה משתרעת תקופה ארוכה של “שתיקה” – היעדר יישובי, כלכלי ומנהלי. עזקה, שהייתה קודם לכן מרכז אזורי חשוב בשפלת יהודה, חדלה לתפקד כעיר, והמרחב כולו אורגן מחדש במסגרת האימפריה האשורית באופן שלא הותיר מקום לשיקומה המיידי. השדות והדרכים המשיכו לפעול, אך המרכז העירוני נותר נטוש, כחלק ממדיניות אימפריאלית של שליטה וריכוז ייצור .
הפרק מדגיש שחורבן 701 לפנה״ס קטע באחת מערכת כלכלית־מנהלית מתפקדת, שהתבססה על ערי השפלה כמרכזי ייצור ואיסוף. בעקבות זאת עבר מרכז הכובד של יהודה לאזור ההר, בעוד השפלה נכנסה לפער יישובי ממושך. בעזקה עצמה קשה לקבוע אם מדובר בנטישה מוחלטת או ביישוב דל ומצומצם, אך ברור כי תפקידה כמרכז אזורי חדל להתקיים, וכי היא איבדה את מקומה במערכת הממלכתית.
עם זאת, הפער אינו...