מה-7 באוקטובר העיסוק בשאלת פדיון השבויים עולה בהקשרים אנושיים, מדיניים וביטחוניים ופחות בהקשרים היסטריום וחברתיים.

מה הם השורשים ההיסטוריים של האחריות המדינית כלפי השבויות והשבויים, שהפכה את פדיונם למעשה ציבורי ומה הביא לפדיונות השבויים הראשונים?

פרופ' יובל רוטמן, מהחוג להסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב פורס בפנינו תמונה היסטורית רחבה, שראשיתה בעת העתיקה וסופה בתקופתנו אנו, ומראה כיצד השתנתה תפיסת האחריות הציבורית והדתית ביחס לשבויים.

על פי פרופ' רוטמן ליהדות שלאחר חורבן הבית השני ולנצרות המוקדמת חשיבות ראשונה במעלה בהתפתחותה של אחריות דתית כלפי השבויים ופדיון השבויים הפך בשל כך למצווה גדולה שצרפה קהילות שונות לרשת הגנה על חירותם של המאמינים. אקט הפדיון שומר על זהותו של הפרט כחלק מהכלל, ובאותה מידה שומר על זהות הכלל מול יריביו.

הנכם מוזמנים להאזין לפרק המרתק על גלגוליה של המצווה היהודית הגדולה של פדיון שבויים וכן על השינויים ביחס כלפי השבויות, השבויים והלוחמים בהיסטוריה.

פודקסט תל אביב 360, ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א בהנחיית רז חסון.